בטוח לאומי-סניף ירושלים נ' סולל בונה בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני תביעת שיבוב של גמלאות ששילם וישלם התובע לתלויי המנוח שלום נחאיסי ז"ל (להלן: "המנוח") שעבד באתר הנתבעת 1 ושנהרג בתאונת עבודה מיום 15.7.99.

הנתבעות הגיעו להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בתביעת התלויים שהוגשה לבימ"ש אחר וזאת ללא בירור ראייתי של שאלת הנזק. על פי ההסדר הנ"ל שולם ע"י הנתבעות סך של 55,000 ₪.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת למידת אחריות הנתבעות, נטל ההוכחה, שיעור הנזק והיקף זכאותו של התובע.

רקע

2.המנוח יליד 1.4.34 היה במועד התאונה קבלן מוזאיקה עצמאי וביצע עבודות באתר הבניה פארק אזורים בקרית אריה בפתח תקווה שהוזמנו ע"י הנתבעת 1(להלן- הנתבעת)עת שביצעה את עבודות הבניה באתר.

3.לטענת התובע, תוך כדי עבודתו עלה המנוח דרך חדר המדרגות, עבר מתחת לאזן התיכון של הגידור החליק ונפל על רצפת קומת הקרקע מגובה של כ- 4 מ'. הוא נפל עם רגליו לתוך חבית ומעוצמת הנפילה נהדף בכיפוף וראשו פגע ברצפת הבטון. המנוח נפטר במקום כתוצאה מהתאונה והותיר אחריו אלמנה וחמישה ילדים בגירים.

התובע ציין בכתב התביעה, כי התאונה גדעה את מטה לחמם של התלויים היות שמלבד דאגה למחייתם השוטפת דאג המנוח לכל מחסורם ולכן נזקי התלויים כוללים הפסדי תמיכה ועזרה, הוצאות קבורה ומצבה, הכל בסך של 756,800 ₪.

4.התובע הכיר בתביעת התלויים ושילם וישלם קצבת תלויים עד תום חיי האלמנה בסך כולל של 434,422 ₪ (למועד הגשת התביעה).

האחריות

5.ראיות התביעה כללו את עדות האלמנה, דו"ח חוקר התאונות, שהעיד אודות המסקנות אליהן הגיע מחקירת התאונה, תע"צ בקשר לגמלת התלויים ואישור בדבר היוונם.

כבר ביום התאונה קוימה חקירת משרד העבודה באתר והמהנדס קייקוב, נציג המשרד תחקר את מנהל העובדה ועוזרו של המנוח.

על פי דו"ח החוקר עולה כי התאונה התרחשה ביום 15.7.99 בשעה 8.00 בבוקר באתר בניה של הנתבעת 1 שבו נבנה בנין משרדים הכולל שני אגפים כשלכל אגף מדרגות חיצוניות לצורך מילוט. זירת האירוע הייתה בגרם מדרגות חיצוני של אגף מערבי במהלך עליה ממפלס + 3.00 למפלס + 4.88.

המנוח ועוזרו הגיעו לאתר כדי לבצע את עבודות יציקת המוזאיקה. העוזר פנה לחדר בקומה הרביעית ואילו המנוח ניגש למשרד האתר כדי לברר פרטים על העבודה שיש לבצע באותו היום. במקום התנהלה ישיבה ועל כן החליט המנוח לבינתיים להכין את חמרי הבניה והכלים הדרושים לעבודה. הוא נטל מהמחסן פסי אלומיניום ועט חפירה והלך דרך המדרגות למקום עבודתו. בזמן ההליכה נפגע כתוצאה ממעידה או החלקה כשהוא עבר מתחת לאזן התיכון של הגידור במרווח של 75 ס"מ בינו לבין רצפת המהלך ונפל מגובה 4 מטר עם הרגליים לתוך חבית שנמצאה מתחת למקום הנפילה. בתנופת הנפילה, פגע ראשו בבטון רצפת קומת הקרקע וכך נגרם מותו במקום.

חוקר משרד העבודה קבע מספר ממצאים שאליהם הגיע בחקירתו כדלקמן:

ראשית, המרחק בין אזן תיכון לבין הרצפה במקום הנפילה היה של 75 ס"מ בעוד שעל פי דרישת התקנות חייב להיות מרחק של 50 ס"מ ולא יותר.

שנית, במקום הנפילה – היה גידור זמני ולא היה מותקן לוח רגל.

שלישית, יום לפני התאונה נכנס לעבודה מנהל עבודה חדש כאשר קודמו נעדר עקב מחלה.

ממצאים אלו הביאו את החוקר בין היתר לקביעת המסקנה בזו הלשון:

"התאונה נגרמה בשל גידור לקוי של מהלך המדרגות, בניגוד לתקנות 9 ו-10 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח 1988. "